.מה יעשה פקיד מס הכנסה שחושש שלא יצליח לגבות את המס עקב הברחת נכסים של נישום. לעזרתו של פקיד המס מגיע סעיף 194 לפקודת מס הכנסה שהינו סעיף מיוחד שכל תפקידו  לאפשר לפקיד השומה לקבוע במהירות את גובה המס לתשלום  (שומה) ולגבות את המס שקבע באופן מיידי באמצעות הליכי גביה (עיקולים). המשמעות שהליכי שומה שאורכים שנים רבות מצטמצמים לימים ספורים ומבלי לקיים דיון עם האזרח כל דיון.

התנהלות כוחנית זאת על פי חוק מוצדקת במצבים שפקיד השומה מוכיח כי אם לא יגבה את המס באופן מיידי קיים סיכוי סביר שלא ניתן יהיה לגבות את המס בעתיד. מקרים שכיחים שבהם עושה פקיד השומה שימוש בסעיף דרקוני זה הם בהכנסות שהושגו במעשים שנחשדים כמעשים פליליים. באותם מקרים אם נתפסו כספים או רכוש שהוסתרו מרשויות המס לרבות ההכנסות מהם הושגו פקיד השומה יבקש לתפוש על הנכסים באופן מיידי לפני שיעלמו. במקרים אלו אומר פקיד השומה אני חושש מאד שאם אדם הסתיר ממני את הכנסותיו ואת נכסיו שום דבר לא יעצור אותו מלהבריח את הרכוש שצריך לממן את המס. במקרים אלו  פקיד השומה עושה שימוש בסעיף 194 כדי להטיל עיקולים על הרכוש ןלעצור את האפשרות להברחת הנכסים או שימוש בהם.

עם כל ההצדקה להבטיח את קיום הוראות החוק פעמים רבות הסמכויות הנרחבות אשר ניתנות לפקיד השומה על ידי סעיף 194 עלולות להיות פוגענית והרסניות ונתייחס לאפשרויות העומדות בפני נישום שנכסיו שלו (ולפעמים גם כאלו שאינם שלו) מעוקלים על ידי פקיד השומה.

דרישת שומה לפי סעיף 194 לפקודת מס הכנסה

הצעד הראשון אותו עושה פקיד השומה כאשר הוא חושש מאי תשלום המס הוא הוצאת שומה על פי סעיף 194 באופן חד צדדי. הוצאת שומה באופן חד צדדי מאפשרת לפקיד השומה לקבוע את המס האמיתי (לפי דעתו של פקיד השומה) שעל הנישום היה לשלם. פקיד השומה שנחשף למידע חדש אשר מעלה חשש לאי תשלום מס מזדרז להוציא שומה מבלי בכלל לקרוא לנישום ולשמוע את גרסתו ומבלי לאפשר לא לסתור את העובדות שעל בסיסם הוא מוציא את השומה. חשוב להבין שבדרך כלל הוצאת שומה מחייבת הליך של דיון עם הנישום או עם בא כוחו. במקרה של הוצאת שומה לפי סעיף 194 לא מתקיים שום דיון ולא נשאלת שום שאלה ולא ניתנת לאזרח אפשרות לתת הסברים. פשוט פקיד השומה מוציא שומה באופן חד צדדי ומודיע על כך לנישום.

ההודעה על הוצאת שומה גם קובעת זמן קצוב קצר ביותר לתשלום המס הנובע מהשומה. אם באופן רגיל הוצאת שומה אינה סוף פסוק ומאפשרת לנישום לערער על השומה ובמקרה זה פקיד השומה לא רק שהוא קובע כמה מס נוסף צריך לשלם הנישום בנוסף נקבע בחוק שאת המס צריך לשלם באופן מיידי. ברמה הפרקטית נשלחת לנישום דרישה לתשלום המס תוך 48 שעות.

גביית המס ועיקולים 

חשוב לדעת כי ללא תשלום המס באופן מיידי או מתן ערובה להבטחת תשלום המס לא ניתן  להגיש השגה על השומה. כלומר קיימת תלות באפשרות לערער על השומה שהוצאה באופן חד צדדי על ידי פקיד השומה בתשלום השומה עצמה. כמובן שבמקרים אלו הדרך היחידה להגשת ההשגה היא ביצוע מיידי של פניה לבית המשפט בדרישה לאפשר הגשת השגה על השומה.

מה קורה כאשר המס לא משולם על פי דרישת פקיד השומה על פי סעיף 194 ? במקרה כזה פקיד השומה אינו רשאי לעקל את רכושו של אדם כדי לגבות את המס המגיע לו באופן אוטומטי. כדי לעקל רכוש על בסיס השומה המיוחדת שהוצאה, חייב פקיד השומה לפנות לבית המשפט ולבקש לאפשר לו לבצע הטלת עיקולים על נכסיו של החייב. הבקשה לבית המשפט להטלת עיקולים מוגשת במעמד צד אחד. זה אומר שהנישום אפילו לא מוזמן לדיון בבית המשפט ולא מתאפשר לו לטעון את טענותיו.

הסיבה לדחיפות המידית של קיום דיון במעמד צד אחד הינה החשש שקיום דיון בהליך רגיל ייקח זמן כאשר את הזמן הזה ינצל הנישום להעלים את כל נכסיו, כך שלפקיד השומה לא תהיה גישה אליהם. בדרך כלל בית המשפט על בסיס הנסיבות ישתכנע וייתן לפקיד השומה את מבוקשו ופקיד השומה יפעל לעקל את הרכוש כדי להבטיח את תשלום המס. במקביל פקיד השומה יעדכן את הנישום על החלטת בית המשפט לעקל את נכסיו מה שיאפשר לנישום להגיש בקשה לבית המשפט לבטל את השומה ולהסיר את העיקולים שהוטלו על רכושו.

הגשת בקשה לבית משפט לביטול עיקול  

לאחר קבלת ההחלטה במעמד צד אחד בבית המשפט וכדי לאפשר את העלאת הטענות על ידי מי שעוקלו נכסיו יוזמנו שני הצדדים (הנישום ופקיד השומה) לדיון במעמד שני צדדים. במסגרת הדיון תוגש בקשה לבטל את צו העיקול שניתן ולבטל את השומה שהוצאה. הדיון המשפטי בעצם נועד כדי להוכיח שהשומה שהוצאה באופן חד צדדי אין לה כל בסיס. במסגרת זאת יש להכין היטב ולהכיר את השומה שהוצאה ונימוקיה. אל הדיון יוזמן פקיד השומה אשר הוציא את השומה ועל בסיס חקירתו יש להוכיח כי השומה שהוצאה היא מופרזת או שבכלל אין לה כל בסיס.

החלק השני של הדיון המשפטי הוא להראות כי אין כל בסיס לחשש של פקיד השומה שיוברחו נכסים על ידי הנישום. כאשר מערערים את הבסיס להחלטת פקיד השומה ודחיפות הוצאת השומה ממילא יבוטלו העיקולים. לכן יש להתמקד בנושא זה מאחר ודרך המלך איננה הוצאת עיקולים כנגד הנישום. במקרים חריגים יש להוכיח כי העיקולים גורמים נזק לא מידתי לנישום. כמו כן יש לדאוג לבטל עיקולים של נכסים או כספים שאינם שיכים לנישום כלל.

יש לנסות לשכנע את בית המשפט כי השומה שרירותית וכן יש לנסות לשכנע את בית המשפט כי יש להסתפק בהמצאת ערובה על ידי נכסים אחרים שלא מפריעים לתזרים השוטף של העסק.

חשוב לדעת כי מפאת העובדה כי שומה על פי סעיף 194 מוצאת במהירות ועל מנת למנוע הברחת נכסים, פעמים רבות נופלות בהליכים אלו טעויות ושומות אלו לא נערכות ביסודיות הראויה. מציאת פרצות בדרך עריכת השומה הינן המפתח לקעקע ולביטול את השומה.

עיכוב יציאה מן הארץ של מנהל או בעל מניות בחברה שהוצאה לה שומה 

בחברה שהוצאה לה שומה לפי ס' 194 פקיד השומה אף ראשי במקרים מסוימים להגיש בקשה לבית המשפט של עיכוב יצאה מן הארץ של מנהל פעיל בחברה או בעל מניות המחזיק מעל אחוז מסוים ממניות החברה וזאת על מנת להבטיח את גביית המס מהחברה. אומנם אלו מקרים נדירים אך שלילת חופש התנועה של אדם הינו מצב נדיר ויש להתנגד לכל שלילת חירות זו המהווה חלק מאבני היסוד של חרויות האדם וחלק מבסיסי חוק יסוד כבוד האדם וחרותו.

לסיכום הליך הוצאת שומה על פי סעיף 194 לפקודת מס הכנסה מהווה פעמים רבות מכת מוות כלכלית ואינה סוף פסוק. ההתנגדות לשומה זו אשר פעמים רבות היא שרירותית לרבות העיקולים המוטלים מכח שומה זו צריכים לקבל התנגדות נחרצת. במקרים של הוצאת שומה על ידי פקיד השומה מומלץ להתייעץ עם עו"ד מיסים עוד בטרם הגשת ההשגה שכן ישנה חשיבות רבה לטענות שנטענות על ידי הנישום והמועד בהן הם מועלות.

משרד עו"ד קובי כהן מתמחה בתחום המיסוי עו"ד קובי כהן הינו בכיר לשעבר במס הכנסה ובתפקידו האחרון כיהן כפקיד השומה של היחידה הארצית לשומה אשר הובילה את הליך הוצאת השומות לפי סעיף 194 לפקודה במס הכנסה.

עו"ד קובי כהן הינו חבר צוות המומחים במגזין המקצועי "חשבים כל מס" ובמסגרת תפקידו משיב לשאלות של רואי חשבון ויועצי מס בתחום המיסוי.

על מנת לקבל ייעוץ משפטי ומקצועי ראשוני באם הוצאה לכם שומה על ידי פקיד השומה מומלץ לפנות לעו"ד ולקבל ייעוץ וליווי משפטי. צרו קשר עם משרדנו כאן.

מאמר זה אינו מחליף בשום אופן ייעוץ משפטי פרטני.

יש חידושים בנושא ! השאירו פרטי מייל ונעדכן.